איך למדתי להפסיק לפחד מאמריקה ולאהוב את ספרינגסטין

היום קשה להאמין, אבל בעבר לא ממש סבלתי את ברוס ספרינגסטין. כיום הוא אחד האמנים האהובים עליי – הנה הסיפור שגרם לי להתאהב בו:

הפוסט הזה מנסה להיכתב כבר עשרה חודשים. בסוף ספטמבר שעבר, ספרינגסטין חגג 62 אביבים, והבטחתי פוסט שמתאר את התהליך שעברתי, כמתואר בכותרת. כמובן שעצלן שכמוני דחה את המשימה שוב ושוב. פוסטים אחרים באו והלכו, והפוסט הזה, כמו כל מיני פוסטים נוספים שאני דוחה תקופה ארוכה, נשאר בבוידעם של התודעה שלי. והנה, בדיוק שבוע לפני ההופעה שלו בפראג, שאני טס לראות, התפנו להן כמה שעות שצריך להרוג, ואני לוקח את ההזדמנות הזו בשתי ידיים.

פעם, כשעוד היו חנויות דיסקים, הייתי מגיע לחנות, ולא היה לי מושג אם אצא משם עם דיסק, ובוודאי שלא היה לי מושג עם איזה. כך, בעקבות המלצות המוכרים, גיליתי את הביטלס, את פינק פלויד, את הפט שופ בויז וכדומה. כפי שניתן לראות, הז'אנר המוזיקלי לא היה מוגבל, ונע בין יורו-פופ לפרוג-רוק. ועם כל המנעד הרחב הזה, לספרינגסטין הייתה קטגוריה משל עצמו. אם יש צורך להגדיר אותה, ניתן לומר כי מדובר באמריקנה מוגזמת. רוק אובר-אמריקני, אובר-דרמטי וכדומה – מה שנהוג לכנות Heartland Rock (נציג מובהק נוסף הוא למשל ג׳ון מלנקמפ). בזמנו, הז'אנר הזה יצר אצלי אנטגוניזם די רציני.

את האנטי המובנה הזה היה קשה לשבור. ב2003 (וואוו, בדיוק קלטתי שעברו תשע שנים!), יצא האוסף הסופר מוצלח שלו, מהסדרה היוקרתית של סוני, The Essential Bruce Springsteen. כשהגעתי לחנות, בסביבות נובמבר באותה שנה, הופעל עליי מכבש לחצים לרכוש את האוסף הזה, או ליתר דיוק – את המהדורה המיוחדת שלו, שמגיעה עם דיסק בונוס משובח. מכבש הלחצים לא עבד כל כך מהר. בסופו של דבר הוצע לי לקחת את הדיסק הביתה, ובמידה ולא אהיה מרוצה, אוכל להשיב אותו. פריבילגיות של לקוח קבוע, אני מניח. אז לקחתי.

הגעתי הביתה סקפטי. הרדיו הישראלי הוריש לי כמה שירים מוכרים, Born in the U.S.A, The River ויש היאמרו גם Streets of Philadelphia. היום אלו שירים שאני כן מאוד אוהב, אבל קשה לומר שהם באמת מייצגים נאמנה קריירה כה מגוונת ועשירה. הכנסתי את הדיסק הראשון למערכת. מה שציפיתי לשמוע הוא אותו קול צרוד ומוכר, שאח"כ גם יובא לארץ ע"י לואי להב, אצל אמנים כמו שלמה ארצי, שלום חנוך וגידי גוב.

השמיעה הראשונה הזו, שאני זוכר גם היום, הייתה הלם מוחלט. הסתבר שספרינגסטין, כמו גם הישראלים שעברו תהליך דומה, לא תמיד שר בקול הצרוד הזה, שהיווה חלק משמעותי מהאנטי שלי כלפיו. הוא שר בקול צלול, שהזכיר לי מאוד את ניל יאנג בתקופת Harvest או After the Gold Rush. גם היום, אגב, כמעריץ מושבע שאוהב פחות או יותר את כל החומר שלו, החומר המוקדם הזה, טרום הצרידות, של שני האלבומים הראשונים, הוא החומר המועדף עליי.

וזה בדיוק העניין: אמנים עם רפרטואר עצום צריך להתחיל מהמקום הפשוט והבסיסי שלהם. את הביטלס, לשם השוואה, התחלתי מסרג'נט פפר, ואני עדיין מצטער על זה. אי אפשר מייד לקפוץ לחומרים המאוחרים. ברגע ששומעים איך אמן מתפתח, השינויים שלא מצאו חן בעינינו בהתחלה הופכים לטבעיים, הופכים לתהליכים, ולא לעובדות מוגמרות. כששומעים מיד את החומרים הבומבסטים כמו Born in the U.S.A, מקבלים תמונה מוטעית. למעשה, אפילו האלבום הזה כולל כמה בלדות שונות לחלוטין, וגם שירים מאוד פופיים שלהם ולבומבסטיות אין דבר וחצי דבר. אבל ספרינגסטין הוא אמן שכשאתה מתאהב בו, זה טוטאלי. ואחרי שכבר התאהבת, כבר לא תצא מזה. את כל מה שלא סבלתי, היום אני אוהב מאוד. דווקא לשירים הגדולים, הדרמטיים, כמו Glory Days ו Dancing in the Dark, אני מצפה לשמוע בהופעה יותר מכל.

אם גם לכם, כמו לא מעט ישראלים (נדמה לי), יש אנטי מסויים לספרינגסטין, נסו את האוסף הזה, וגם את Nebraska המופלא ששווה פוסט בפני עצמו, ולא נשמע כמו שום דבר שהבוס הקליט, או למעשה, כמו שום דבר שכל אמן אחר הוציא על גבי אלבום רשמי. אלה המקומות להתחיל מהם – מקווה שתתאהבו בסוף, כמו שאני התאהבתי.

עמיחי.

מודעות פרסומת

4 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. עודד
    יול 05, 2012 @ 07:48:06

    אהבתי והתרגשתי! אני שמח שאני הולך לראות את ספרינגסטין כמובן, אבל לראות אותו פעם ראשונה איתך זה ממש סגירת מעגל! רק צריך שנביא לו את אוסף האסנשל ונספר לו את הסיפור מאחוריו ונחתים אותו והכול יהיה מושלם 🙂

    הגב

  2. tsoof
    יול 07, 2012 @ 20:59:47

    מתרגש בשבילך. ומקנא גם. הפוסט קצר לי מדי. תחזור ותספר.

    הגב

  3. מעקב קישורים: פראג – חלק ראשון, או: זרום, עמיחי, זרום « himandshe
  4. מעקב קישורים: פראג – חלק ראשון, או: זרום, עמיחי, זרום « himandshe

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: