פינת המציאות – צרפתית באנגלית

הפעם הראשונה שנתקלתי בפרצופו של טימותי רנייה הייתה כאשר טור שלם של עותקים מאלבום הבכורה שלו כיסה קיר של חנות FNAC בטולוז, שם ביליתי שבוע מהחודש הקודם. מבטו העגמומי-משהו מצא חן בעיניי ותהיתי אם מדובר בבן אדם מהמאה הזו או מימים של מחוכים וצרפתים שהיו כפופים למונרך ה-14,15,16. העברתי את הברקוד במכונת ההשמעה בחנות, וזכיתי לשמוע שלושים שניות מכל שיר. הוצאתי את האנדרואיד החביב שלי וכתבתי לי תזכיר להוריד את הדיסק החום הזה, עם הפרצוף הזה, והקול הלא ברור.

עד שהורדתי את האלבום לקח זמן, אבל היוטיוב היה לצידי כל הדרך וצפיתי בקליפ שהוציא רנייה לסינגל "Aqualast", תחת שם הבמה שלו ROVER. התהייה הראשונית שלי התנפחה לכדי מחשבות על גיבן מנוטרדאם וז'ראר דפרדייה, שתי טיפות מים והוא יכול היה להיות שניהם. השיר שבה אותי, כיאה לרוב השירים שפותחים אלבומים. כיאה לכל הצרפתים, רובר התגלה כאמן חושני, יגע לתשוקה, נוגע בנוגה והקול שלו עדיין לא היה ברור, רק כואב איפהשהו בעורק. רנייה כתב אלבום פופי, לפעמים מלווה מהפוסט-פאנק, לפעמים מדלג לאלקטרוניקה דלת קלוריות או פולק מתקתק, עובר מאוקטבה צורבת לאחת גבוהה ומנחמת. הלחנים נוגעים בדרמה קלאסית, מה שהופך את רובר מגיבן לפנטום של האופרה. הוא לא פול בנקס או אמן אינדי אחר שופע כריזמה וסקס אפיל, הוא הצופה מהצד, זה שמחזיק בלפיד ומתצפת על האחרים מן החושך, מתגעגע, בוכה, נרטב בגשם, זה שלא היו מקשיבים לו לולא היה מגיע באריזה דרמטית כמו האלבום שלו שנקרא בשם הפשוט "Album", וכשמו כך הוא – פשוט. למרות היותו צרפתי, האלבום כולו מוגש באנגלית נגישה לכל אחד, בלי מבטא כבד, שאולי אותו הצליח להעלים במהלך שהותו במנהטן. אחת מהמציאות מאותו יום של חיפושים בחנות FNAC, ואם מציאה, אז למה לא לשתף?

ציון יא"אי: 8.12

עוד מציאה היא להקת REVOLVER, צרפתית גם היא, שבשמיעה ראשונה הייתי בטוחה שאני עוד אצלול עמוק בתוך הים הגועש שלהם (שלושים שניות משיר יכולות להיות מטעות), אך אחרי מספר הקשבות לאלבום פה בארץ מצאתי עצמי שוחה לחופים יותר מאתגרים. אלבומם השני "Let Go" הוא תמצית הפופ הרך של לפני שני עשורים – המילים קלות והלחנים כמו צמר גפן מתחת ללשון. בבסיסי אני אשת-טראוויס, כך שהיה נעים להכיר מלודיות קלילות והרמוניות שמלטפות את האוזן, אך אחרי שתי הקשבות אפשר להבין במה מדובר ולעבור הלאה בקלות. היה נעים להכיר, אולי לאחרים יהיה נעים יותר.

ציון יא"אי: 5.5

הייתה עוד מציאה, אך היא תיאלץ לחכות לפוסט אחר.
בינתיים שיהיה המשך שבוע נעים!
חן.

מודעות פרסומת

4 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. מאיה
    אוק 17, 2012 @ 19:29:35

    בזכותך התחלתי להקשיב לו.
    דרך אגב, התמונה הראשונה הזכירה לי את פרידריך שופן

    הגב

  2. מיכאל גינזבורג
    אוק 18, 2012 @ 01:40:15

    תודה רבה על ההמלצות החמות! 🙂
    בהצלחה בשנת הלימודים הקרובה…!

    הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: