לאוהבים את החורף – גרסת הבצורת

01330v

פברואר מתקרב לסופו, אני מסתכלת אל עבר חלון המשרד של המנכ"ל, השמיים מתבדלים מהים בזכות בהירותם מעל מלאותו של הים התיכון. סירה שטה לה על מישור כחול, העצים לא מראים סימנים של תזוזה מיוחדת, הכל רגוע. הבוס מגיע עם חולצה מכופתרת ואלגנטית, ללא מעיל וללא כל דבר נוסף שיכסה אותו, מה שמרמז על מצב הטמפרטורות בחוץ. החורף אינו חורף, במקום לכבד אותנו בצעדיו הכבדים, הוא מדלג בקלילות מקור לחום, מטפטף לנו כמה זרזיפים של גשם, והאוויר נותר עומד בלכלוכו. הדרך היחידה להרגיש חורף היא לייבא אותו מארצות ניכר בעזרת מוזיקה, סרטים וספרים. פנטזיה כמו זו בתמונה למעלה לא תתקיים פה, אבל עדיין אני מייחלת ליום בו אביט אל עבר הנוף בעבודה ואזכה לחזות בגלים אפורים וגבוהים, שתבוא ההרמוניה בין מה שמתנגן לבין מה שמתחולל בחוץ. רק החושך עוזר מדי פעם. הנה שלושה אלבומים שעדיין מחפשים את טיפות הגשם על החלון שלי ובסופו של יום מוצאים דרכם לטפטף לי כמה על הלחי.

 <Noah Gundersen – Ledges <2014

noah-gundersen-ledges-2014

יש מרפסת בדרום ארצות-הברית שמחכה לכל אחד שרק יחפוץ להתארח בה. רצפת העץ מזמינה את כולם להיכנס ולשבת על הכסאות המתנדנדים, פעמוני רוח מסביב מסמנים את רמת ההשתוללויות של האוויר מסביב לקורות המחברות את גג הרעפים האדומים לחום המחמם של הרצפה. כשיושבים ומסתכלים אל חוץ הבית חצר נפרסת מול העיניים עם ירוק של דשא וחום של הרים רחוקים, כשמסיטים את המבט אחורה רואים את דלת הכניסה מסבירת פנים שמאחוריה מבטיחה תחושות חמות של בית, נוסטלגיה ושלווה. אותה מרפסת קיבלה את הצבעים שלה דרך נופים אמריקאיים בהם צפיתי בתור ילדה קטנה בטיול משפחתי קצר, מסדרות טלוויזיה וסרטים בהם צפיתי בטלוויזיה, ומאלבומי קאנטרי כמו זה של נוח גנדרסן. כמו כל אלבום קאנטרי-פולק טוב, השילוב של כינורות עם כבישים אותן סוללות גיטרות הנוסעות לאן שהדרך רק תציע, מעלה את הטמפרטורות בתוך המרפסת וגורם לכל אורח לצאת למסע בעולמו של גנדרסן אחד. סיפורי המשפחה אותם מתאר גנדרסן בקולו הנעים מייחלים לעולם של יציבות, ולמרות שפעמוני הרוח נותנים אותות של כאוס, המוסיקה מסדרת את הכל לכדי תערובת יפה של קאנטרי שנועד לימים הפוכים כמו אלו השנה, אשר מתנועעים בין חמימות לקרירות בעניין של כמה דקות.

**תודה לעמיר חובצי שגילה לי את האלבום המקסים הזה**

<Bill Ryder Jones – A Bad Wind Blows in my Heart <2013

1365245844_61fbo8u34xl

היה משהו באוויר כשביל ריידר-ג'ונס כתב את האלבום הזה, משהו טהור, אוויר נקי שנכנס דרך האף ויצא במילים ופסנתרים החוצה. ריידר-ג'ונס, מי שפעם עיטר את המוזיקה של להקת הקורל בצלילי גיטרה פסיכדלית עבר לשבת מול השמיים המעוננים בכדי לספר עלילות נוגות עם צלילי קלידים ופריטות גיטרה רכות. אנגליה ניגרת מקולו הלוחש של ריידר-ג'ונס: במבטא, בצניעות הנימוסית המשתלשלת מתוך הטון שלו, ובעיקר בטפטופי הגיטרה ברקע שמזכירים ימים בריטים של אפרוריות וגשם שמבקר לעיתים קרובות. את האלבום הזה לקחתי איתי מדי פעם לים, בימים בהירים וגם בימים בהם השחור עטף את הים התיכון, ובכל פעם האלבום פגע ישירות במטרה. בעודי מביטה אל עבר אוקיינוסים של מטקות ונסיונות כוזבים של שיזוף תחת שמש מסתתרת, ריידר-ג'ונס צייר לי שדות שיחים עם עצי לימון, רוחות סוערות, וימים שובבים של חריטות מילים על גבי אלונים עם חברים טובים. ולמרות שאני לא שם בעולם החומרי, בעולם המופשט של הדימיון אני צופה בסצינות מחוויותיו של ריידר-ג'ונס והרוח הקרירה של חופי תל-אביב מעצימה את התחושה של נוכחותי שם. אז מה אם כל נחיתה חזרה על הטיילת מלווה בירוקת של קנאה על כל הכישרון והחוויות, תמיד אפשר לחזור לתחילת האלבום.

< Low Roar – Low Roar <2011

1321541286_frontאתחיל עם תגובה מעמוד האלבום ביוטיוב:
"And this is what happens when you move to Iceland"

ריאן קרזייה (Karazija) עבר מרחובותיה התלולים והצרים של סן פרנסיסקו בארצות הברית אל עבר השדות הפתוחים של איסלנד, וכנראה מצא את מה שחיפש, השראה. אלבום הבכורה של קרזייה (אוי, הלוואי ואני הוגה את השם שלו נכון) הוא החיבור האולטימטיבי של רגעיה הקלילים של להקת סיגור רוס עם השפה האנגלית. קשת הגיטרה מציצה כאשר קולו של האמן עובר אל גבולות הפלסטו, והוא שר על ההתמודדויות השונות שלו בארץ זרה. הכלים סוחפים את האוזן יחד עם גלים גבוהים של ניכור, נחשולים שאינם נסחפים לחוף אלא ממשיכים להינשא לגובה מספיק בשביל לגלוש עליהם עד שהמים והקצף מכסים את כל הגוף בקור. אני לא מבינה את המשיכה האינסופית שלי למוזיקה כזו – כינורות, גיטרות ומלודיקות שבאות לבשר את בואו של הדיכאון, אין הסבר לכזו תופעה, במיוחד כשהיא עושה כל כך טוב בפנים, ולזה גרר אותי גם האלבום הזה. אם החורף היה יותר רציני במחוזותינו, אולי ההשפעה שלו אפילו הייתה גדולה יותר, איה אתה גשם? איה את רוח חזקה מאתרת חצאיות ותחתונים? בינתיים רק במוזיקה.

שיהיה חורף-סתם נעים לבינתיים,

חן

מודעות פרסומת

3 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. מעקב קישורים: שביל הבריחה חלק ג' – אל היוצר הרומנטי | himandshe
  2. א
    אוק 19, 2016 @ 21:14:22

    הגעתי לכאן דרך חיפוש אקראי על Low Roar בעברית.
    הייתי בטוח שאני בערך הישראלי היחיד שמכיר אותו 🙂 .
    טוב לדעת שגם את מאזינה לו (וכותבת עליו כ"כ יפה. קראתי את מה שכתבת על שני האלבומים).

    אני כבר מחכה לאלבום השלישי שלו (הבנתי שהוא עובד עליו).

    הגב

    • himandshe
      אוק 20, 2016 @ 12:20:38

      לא התעדכנתי לגביו כבר זמן מה! שמחה להכיר עוד מעריך 🙂 מקווה שנתראה גם בפוסט על האלבום הבא

      הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: