הגביעים העתידיים של הקיסר השחור – מנת פוסט-רוק

המלך הוא מטושטש. אלוהימהירות אתה! שחור קיסר

המלך הוא מטושטש. אלוהימהירות אתה! שחור קיסר

גם למלכים מותר לטעות, תשאלו את פרנק אנדרווד מ-"בית הקלפים". אתם יכולים לשאול גם את Godspeed You! Black Emperor שאלבומם החדש "Asunder, Sweet And Other Distress" דלף לפני כמה ימים לאינטרנט. אנסמבל הפוסט-רוק שלא ידע בחייו מעצורים או התנצלויות, חזר באלבום חדש וכואב לי לכתוב את זה, אבל גם מעט מאכזב. רעש הגיטרות עדיין מנסה להדוף מעליו את טורנדו הכינורות במסגרת התקפת סאדו-מאזו משותפת (יחד עם כל הכלים הנלווים) ומענגת על האוזניים שלנו. לפחות ככה מתחיל האלבום עם הרצועה הראשונה והממכרת, "Peasantry Or Light…", אבל ההמשך משמים באולי מטרה יומרנית להפוך צלילים מתמשכים למשהו מלודי. דווקא עליהם הייתי סומכת שיעמדו במשימה כזו, אבל אבדה לי הסבלנות. לפחות הרצועה הסוגרת, "Piss Crowns are Trebled" מפצה על השיעמומון שהוא שתי המנגינות שמפרידות בין ההתחלה לסוף, ואפשר להתנחם בכך שהרצועה הראשונה וזו השנייה כוללות ביחד 24 דקות של חומר גוספידי משובח ומסקרן.

הלהקה עדיין לא נפלה מהרף הגבוה אותו הציבה ללהקות אחרות שניסו לחקות את הסאונד הדחוס והנפלא שלהם (להקות פוסט-רוק שאינן כוללות בתוכן טווס איסלנדי בשם יונסי) ועם כל האכזבה מהאלבום החדש, יש לכל זה גם צד חיובי – החבר'ה הקנדים גרמו לי לחפש אחרים שקרובים לרף הגבוה והפלא ופלא, מצאתי כמה אלבומים מסקרנים!

The Future Kings of England – S/T משנת 2005:

איפסוויץ' (מקום הולדתו של גנן מסור ובריטי ביותר בשם רייף פיינס) – עיירה גדולה וציורית שנעה בין התעשייתי לכפר חיברה בין ארבעה חבר'ה ששמעו הרבה פינק פלויד וקינג קרימסון והחליטו להמשיך את דרכם הפסיכדלית עם קינוחי כובד של פוסט-רוק. אלבום הבכורה כולו מוקדש לשתי להקות העבר הגדולות, וכולל מחוות יפות אליהם. הרצועה הראשונה מזכירה מדי את גודספיד, ובכך גם משלבת את הכינור הנוגה עם הדרמה של הגיטרות בצורה יפה מדי. השילוב של סימפולי קול לא ברורים וגיטרה חשמלית שזורמת בין המילים ב-"Silent And Invisible Converts" היה גורם לרוג'ר ווטרס להיזכר בימים פחות אנטי-ישראליים. המלודיות הפסיכדליות לאורך האלבום יאשררו כי לסיד בארט מורשת והשפעה חזקה ועוצמתית על האוזן, "The March of the Mad Clownds" יפחיד כל אחד כמו שרוק פרוגרסיבי היה יכול פעם (מה שלא תעשו, שלא תעזו להסתכל על הקליפ שהכינו לשיר הזה, הוא כולל ליצנים, ואף אחד מהם לא חמוד), והסיומת תזכיר פרצוף ורוד עם עיניים פעורות ולשון בחוץ.

Grails – Burning Off Impurities משנת 2007:

מהצד השני של האוקיינוס האטלנטי מגיעים כמה חברים מפורטלנד, ארה"ב.
משחק המחשב הנוסטלגי, "הנסיך הקטן", הכיר לי את הסיטאר ובכך גם הטביע את חותמו בזיכרוני כך שכל פעם שאשמע כל פריטה שמזכירה צליל כזה, אני אחזור לימים של קפיצות בלתי אפשריות בתוך מרתף של מכשף רשע. ככה יצא והאלבום בכותרת המשנה החזיר אותי למסך ה-DOS והנסיך עם הפיג'מה הלבנה שאף פעם לא מתלכלכת. כך המשיך שאר האלבום, תוך שמירה על צביון קודר ודי מפחיד שמזכיר מרתפים חשוכים. המזרח הרחוק משתלב עם גיטרות ים-תיכוניות ששטות לצלילי פעמוני כנסיות, ובקצב מערבוני יותר הן מתערבבות ומשלבות בין כל העולמות. אני בירכתי את הרגע שבו הצ'לו הצטרף לערבוביה ב-"Drawn Curtains" גם אם זה לזמן קצר מדי, הקרשנדו לסופת ההוריקן ב-"Outer Banks" הפתיע אותי, ומחול החרבות המשיך גם לאחר מכן עם כמה הפוגות מערבוניות-ים-תיכוניות שלא ידעתי שקיימות עד עכשיו.

לחיי עוד מציאות כאלה,

חן

מודעות פרסומת

2 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. ארז (אנטנות השמיימה)
    אפר 07, 2015 @ 16:19:07

    אני מתנצל שלקח לי הרבה זמן להגיב על הפוסט הזה. רציתי לקחת את הזמן ולתת מספיק האזנות לאלבום החדש של גודספיד ולתת לו גם לשקוע. אחרי כ- 15 האזנות, כש- 6 מהן היו בלופ אחד בסופ"ש האחרון (זה מאוד אפקטיבי!), אני יכול לומר שזה אלבום מהמם לגמרי. חזק, עוצמתי ומסעיר. כמובן שהקטעים הראשון והאחרון הם הגדולים ביותר והם למעשה האלבום עצמו. שני קטעי הדרון שביניהם הם סוג של אינטרמצו הפוגה והכנה לקראת הבאות וקיבוע של אווירה כלשהי. הקטע הראשון מביניהם לא ממש הצליח לתפוס אותי אבל השני כבר יותר טוב ומעניין ועדיין לא מרגש כמו השניים האופיניים יותר. קטעי הדרון בטח יעבדו יותר טוב בלייב ואז הם ישפיעו עליי בצורה שהם אמורים. צריך להיות במצב מנטלי מאוד מסויים כדי להפיק מהם את המירב.
    כך שמבחינתי זה עוד אלבום מצויין של גודספיד שבשורה התחתונה, סכום חלקיו גדול בהרבה מהערך שלהם בפועל והחוויה הגדולה היא… עצומה.
    אגב, משני קטעי הדרון של האלבום הקודם עוד פחות התלהבתי ועדיין יצא חשבתי שזה היה אלבום מעולה. גודספיד הם עדיין המלכים הקנדיים שלי.

    לא חיבבתי את מה ששמעתי מהיוטיוב של המלכים העתידיים של אנגליה. מחווה קצת שדופה מדי ולא מעניינת מבחינתי לפרוגרסיב רוק הקלאסי, שיש לומר שהוא לא עובד טוב מחוץ למסגרת התקופתית שלו. אבל גם לא נתתי יותר מדי צ'אנס. כך שאני לא הייתי לוקח בחשבון את הדעה הזו.

    על Grails שמעתי דברים רבים והמלצות גדושות בעבר והם עדיין בווישליסט שלי. לא נתתי האזנה ליוטיוב ששמת כי אני רוצה להקשיב להם כמו שצריך בעתיד.

    יש עוד הרבה מאוד פוסט-רוק משובח ומגוון בעולם. ממליץ לך להמשיך לחפש (ספויילר: אף אחד מהם לא טוב כמו גודספיד.)

    הגב

    • himandshe
      אפר 07, 2015 @ 16:41:03

      זו הבעיה העיקרית שלי. שאין כמו גודספיד בגזרת הפוסט-רוק הדחוס והמחשמל, וכל פעם שאני מנסה להקות אחרות זה נשמע לי כמו חיקוי עלוב. לכן סוף סוף כשאני מצליחה למצוא תוכן שמבדיל את עצמו מהמורשת העצומה של מלכינו הקנדים, אני ממש חוגגת את זה.

      ידעתי שלא תסכים איתי לגבי האלבום החדש של הקנדימים, אבל אני שמחה כי בטח תראה את האלבום הזה מבוצע בלייב ומה זה היה שווה אם לא היית מתחבר אליו – אז טוב מואוד!

      הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: