המוות נאה להם – על "The Handsome Family"

creps_jellyfishlores

שני נאהבים שכבו מחובקים בעמק, המקום בו בולי העץ חלולים ואפשר להסתתר מפני הרוח הנושבת בין העשבים הגבוהים. כשהם מוגנים מכל מקום ואפילו הרוח לא יכלה לגעת בהם, יכלו השניים להחליף ביניהם מחמאות כמוסות ומילות אהבה הממלאות את החלול באור. האחד אמר לאחת "את השמיים שלי, האוויר ממנו אני גומע בשביל לנשום, אני מרגיש אותך נושבת בתוכי כמו הרוח בין העצים." האחת אמרה לאחד, "אתה הפנינה הסודית שלי, חוט מקושט בחרוזי זכוכית. אתה כוכב זוהר שאני שומרת בצנצנת, להגן עליו מפני הרוח בין העצים." מיד אחרי התחלופה הנרגשת הוציאה האחת סכין מנצנצת ודקרה עצמה בחזה החיוור שלה, הדם זרם ממנה על האדמה וצבע אותה באדום המהול בתשוקה, אהבה ויופי. האחד לא בזבז זמן, הוא הוציא את אותה סכין ודקר את עצמו, להבטיח את מקומו הנצחי עם אהובתו בעמק בו בולי העץ חלולים ואפשר להסתתר מפני הרוח הנושבת בין העשבים הגבוהים. זו לא פיסה של חדשות, לא כותרת שאמורה להסעיר אלפים, זה רק סיפור פרי מוחה של רני ספארקס אליו חיבר ברט ספארקס מנגינת גיטרה פשוטה.

דם ומוות הם מוטיבים חוזרים בשיריהם של "The Handsome Family". בין עשבי היסטוריה גבוהים אשר השקו נוודים ומספרי סיפורים שנים על גבי שנים, נעים חברי ההרכב הראשיים, ברט ורני ספארקס, בעמק שגם רוח המיינסטרים לא יכולה לפגוע בהם. היא נשבה בשערם של בני הזוג הנשואים פעם אחת, לאחר שטי-בון ברנט עשה את ההחלטה הכי נכונה לגבי שיר הפתיחה לסדרה ה-אז-רק-מבטיחה "בלש אמיתי", ובחר ב-"Far from any road" להתנגן בזמן שתמונותיהם הנשרפות של מת'יו מקונוהיי ו-וודי הארלסון הידרו את המסך. בשיר אחד של כמעט 3 דקות הצליחו בני הזוג ספארקס להשרות את האווירה הגותית שניק פיצולטו כתב לפרקים של שעה, רצועה שהחזירה צופה מפקפקת-מקונוהיית כמוני לחזור ולצפות גם בפרק השני. מאז, אם לא הבנתם, הלהקה היא הרבה יותר משיר אחד בשבילי.

ברט במקורו מטקסס, רני מלונג איילנד, שניהם נפגשו בניו יורק במהלך לימודי היסטוריות של מוזיקה, ספרות וציביליזציות. ברט תמיד רצה להקים להקה, אבל לא היו לו את המילים וכאן רני נכנסה לתמונה והביאה מעולמה הגותי הפנימי להעביר עלילות במעטפת של פולק, קאנטרי ובלו-גראס. בהתחלה הם פעלו בשיקאגו, לאחר מכן הם עברו למקום עם השם הכי מתוק בעולם: אלבקרקי, ניו מקסיקו, הבית המבודד שלהם עד היום, הרחוק מכל סצינת המוזיקה העכשווית. במשך עשרים שנות הקריירה שלהם, הוציאו הזוג ספארקס עשרה אלבומים, האלבום ה-11 יצא  לפני כמה ימים (!!!!). הם ידעו ביקורות טובות מאז הם הוציאו את "Through the Trees", האלבום החזק ביותר שלהם בעיניי. הם טעמו קצת ממתיקותה של ההכרה, אך היא לא היטיבה עמם. ברט ספארקס סבל ממאניה שגרמה לו להאמין שהוא כתב את הבריתות הישנות והחדשות, ודיפרסיה שהוציאה מפיו ציטוטים על גבי ציטוטים של ניטשה במסדרונות בית חולים לחולי נפש. גם לרני לא חסרו הבעיות הנפשיות, והיא בחרה להשתקם מהן דרך כתיבה וציור.

מעל כל הבעיות הגדולות וההצלחות הקטנות, בני הזוג ספארקס לא ויתרו ולו לשיר אחד על הסגנון המיושן שלהם. הוא כותב מנגינות המבוססות על לחנים מסורתיים של עבר, היא חוזרת בכל פעם מספר מאות אחורה לימים של אדגר אלן פו, מארי שלי ואן רדקליף. שניהם ביחד בנו אלבומים גדושים בסיפורים קצרים הכוללים בתוכם  עלילות אימה פשוטות, תיאורי נוף מושקעים ולפעמים אפילו שורה אחת שהופכת את כל השיר על כנו והופכת אותו למחריד או מפחיד או שניהם בו-זמנית. מספיק להקשיב ל-“Through the Trees” בשביל להבין מה טיבה של הלהקה מבחינה מוזיקלית אך מבחינת הסיפורים יש גיוון – מאישה שמרעיבה את עצמה למוות בעוד החיים ממשיכים בחוץ, ילד שהמים קוראים לו לשכב בתוכם ולצלול עד שהאדמה תנשק אותו לגבר אובססיבי המחפש את סופו של בור שאין לו תחתית. עולמם של "The Handsome Family" הוא קודר, אבל בתוך כל הרע ישנו יופי שלא מגלים לנו במסכים השונים של הקיום. "אינך יודעת שזה אנושי להרוג דבר יפה?"  שואל הדובר בשיר “A Beautiful Thing”, ואין זה נחמד לדעת שהאנושי יכול ליצור משהו כל כך יפה ממוות?

המשך שבת נעימה,

חן

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: