שינועים במחלוקת – דירוג תפקידים של השחקן מייקל שאנון

take-shelter-4-670x285

הכל התחיל עם "אקסמן: אפוקליפסה", שם גיליתי את טיי שרידן וחשבתי שיהיה מעניין לראות לאן הפילמוגרפיה שלו תיקח אותי. שרידן הוביל אותי לצפות ב-"Mud", הסרט שהפך לאהוב עליי בזכות הכותב/במאי ג'ף ניקולס, שעל אהדתי עליו כבר כתבתי ועוד תראו קמצוצים שלה פה ושם בפוסט הנ"ל. מ-"Mud" הגעתי לסקירה כיפית ומרגשת במיוחד של שאר סרטיו של ניקולס, שבכולם כיכב כוכב הפוסט, מייקל שאנון. אז הכרתי אותו רק בתור גנרל זוד ו"ההוא שמשחק באימפריית הפשע", עכשיו אין לי באמת דרך להסביר אותו. נשביתי בקסמו, נפעמתי מיכולותיו הדרמטיות, הכתרתי אותו כהמקביל האמריקאי לבנדיקט קמברבאץ' ולאחר מכן חתמתי בסוף דעתי כי הוא שחקן מיוחד במינו בלי השוואה לאף אחד אחר. אז כיאה למחזור חיי האובססיות שלי – הגענו לשלב שבו אני נותנת סקירה "קצרה" על תפקידיו הטובים ביותר. לצערי, טיב הדמויות אינו מעיד על טיב הסרטים שהוא היה בהם, לפחות בחלק מהדמויות שתקראו עליהן פה, לכן הקפדתי להגיד מה מומלץ בעיניי ומה לא. אם כתוב שם ג'ף ניקולס – נא לצפות במיידי. תודה!
מהתפקידים שלא תראו פה: נלסון ואן אלדן מ"אימפריית הפשע",הסדרה שמשום מה שעממה אותי עד עצירה אחרי עונה אחת; גנרל זוד מ"איש הפלדה", בלי שום קשר לסלידה שלי מזאק סניידר, הוא פשוט לא היה טוב כמו הדמויות ברשימה וגם לא תפקידי "3 דקות וזזתי לסט צילומים הבא שיסכים לקבל אותי", והיו הרבה כאלה, דאמיט.

בכל זאת שווה לי להזכיר בקטנה את התפקיד שלו ב-"They Came Together", הפרודיה המטומטמת אך מצחיקה באותה מידה עם פול ראד ואיימי פוהלר, תפקיד שגרם לי להתפקע מצחוק בקול רם באמצע הלילה ובמזל לא הערתי את אילת השותפה לדירה. בנוסף שאנון תרם מכשרונו לסרטים קצרים כמו "Herbert White" של ג'יימס פרנקו שם הוא שיחק נקרופיל, הציג סוג של עצמו ב-"Happy Hour"', ואפילו הופיע בקליפים של להקות, כשהמומלץ הוא זה של Deerhoof. הייתי ממליצה לצפות בו לכל מי שרוצה לקבל בריף על היכולות הדרמטיות של הבחור (אזהרה: לא לבעלי לב חלש). לסיום גם אמליץ לראות את הסרטון שלו ל-"Funny or Die" שבו הוא מקריא מכתב מפורסם של נשיאה עצבנית לאחיותיה לאחווה.

שווה לציין שפוסט זה נכתב לפני השמונה מאות אלף תפקידים שהוא עומד לשחק בסרטים שייצאו בחודשים הקרובים.

ועכשיו – לדירוג!

15. Tom – "Complete Unknown"

_35שחקן שיודע להיכנס לנעליים של דמות משוגעת/מטורללת/שנויה במחלוקת נחשב בעיני רוב המבקרים לשחקן מצוין. זהו הסיפור גם של מר שאנון; הוא לקח על עצמו יותר סטלנים או מוזרים מאשר אנשים מן היישוב. הדמות של טום היא הדמות הכי נורמלית ששאנון אי פעם שיחק, היו לו תגובות מאוד טיפוסיות לסיטואציות השונות שבהן שמו אותו. מול דמותה רבת השמות של רייצ'ל וייז, הוא היה העוגן, האדם הרגיל שרואים ברחוב ונאלץ להתמודד עם משהו חדש לו. אחרי שראיתי אותו מלקה את עצמו בתור נלסון ואן אלדן ב"אימפריית הפשע" (yawn), רוצח אנשים בדם קר ב-"The Iceman" וכו' וכו', היה מרענן ומרשים בו זמנית לראות שהוא מסוגל גם להתמודד עם דמות שאינה "יוצאת דופן". הסרט, אגב, מומלץ בחום.

14.  Bobby Monday – "Premium Rush"

premium-rush-2חרא סרט, באמת. סרטי אקשן הם בדרך כלל לא כוס התה שלי, במיוחד כשדמויות שטוחות נהיות שטוחות יותר ככל שהסרט נהיה צפוי יותר. גם בובי מאנדיי יכול היה להיות דמות שטוחה וצפויה, אבל הו מייקל שאנון, הוא כנראה נהנה מדי על הסט שהוא הפך את מאנדיי למטורלל שכיף לצפות בו מאבד את זה. הייתי צופה בסרט שמתמקד בחיי הדמות הזו, אבל רק אם שאנון ישחק אותו, כן?

13. Kim Fowley – "The Runaways"

the-runaways-michael-shannonקשה לראות את שאנון עם נוכחות יוצאת דופן, משחק איש יוצא דופן מול שחקניות שהן אולי טובות, אבל לצערי אינן יכולות מולו. בעוד הוא לוקח על כולו את התפקיד ונהיה הבן אדם, האחרים קצת נשארים מאחור, סוג של בנדיקט קמברבאץ' כזה, לוקח את כל האנשים בחדר ומסובב אותם מסביב לאצבע הדרמטית שלו. קים פאולי היה בן של סרסור, כלב בן כלבים, אבל כזה הוא היה לכל המינים, ושאנון לא פחד להחצין את זה על המסך.

12. John Roscow – "The Missing Person"

220px-missingperposterבלש פלרטטן יוצא לחפש אדם שאישתו מחפשת אותו. אני לא מספרת יותר, לא כמו ימד"ב המזדיינים שאת הדבר הכי חשוב מגלים כבר בתקציר סרט שלהם. סרט איטי מדי אך משעשע על צד אחר באירוע היסטורי ששינה לא רק פנים של אומה, אלא גם את חייהם של האנשים הקטנים. שאנון הוא הבלש הלא-כל-יכול שדרך האיש הנעלם לומד כמה דברים על איך להתגבר על קשיים בעצמו. מומלץ.

11. Son Hayes – "Shotgun Stories"

poster227x227אתם מוכנים לזה? אז.. ג'ף ניקולס! הכותב/במאי חיפש שחקן שאומר יותר עם העיניים מאשר עם הפה ופרופסור שלמד אצלו בצפון קרוליינה המליץ על אחד כזה בשם מייקל שאנון. מאז השחקן לא יוצא מהסרטים שלו, גם אם זה לתפקידים קטנים כמו ב-"Mud" ו-"Loving" או תפקידים ראשיים כמו עוד שניים ברשימה.
ב-"Shotgun Stories" הדמויות לא אומרות הרבה וגם לא הרבה נאמר עליהן, מבינים אותם הרבה יותר אם פשוט מסתכלים. עם שאנון יש הרבה על מה להסתכל, ואני לא מתכוונת מבחינת יופי, אני מתכוונת לעובדה שהוא כמו בשיר של רונאן קיטינג: אומר הכי טוב כשהוא לא אומר מאום, זו אחת האיכויות השאנוניות הגדולות. ג'ף ניקולס משמע מומלץ.

10. Larry Oster-Berg – "Grand Theft Parsons"

הסיפור הסמי-אמיתי על מנהל ההופעות של גראהם פרסונס, פיל קאופמן, שגנב את הגופה שלו כדי למלא את העסקה בין השניים: אם אחד מהם מת, השני דואג שהוא ייקבר בצורה המכבדת את רצונו של הנפטר. פרסונס רצה שישרפו את הגופה שלו במדבר בקליפורניה, והוא קיבל את זה. את קאופמן מגלם ג'וני נוקסוויל שעד אותו סרט לא הבנתי מה מוצאים בו וגילית שהוא יודע לשחק. לפרסונס חובר היפי חמוד בשם לארי אוסטר-ברג שמגולם ע"י השם שאחזור עליו שמונה מאות אלף פעמים בפוסט הזה: ג'ף ניקולס. סתם, מייקל שאנון. כל הזמן מציקים לשאנון עם השאלה "מתי נזכה לראות אותך בקומדיה", וברור שהמציקים האלה לא עשו את שיעורי הבית שלהם לפני שהם באו עם השטות הזו. פה מדובר בדמות קומית מובהקת ששאנון משחק בצורה שגרמה לי ממש לחבב את הסטלן התמים הזה. זו הייתה הפתעה נעימה לגלות שלא מדובר בתפקיד של חמש שניות בשביל שאנון, ועוד יותר נעימה הייתה ההוכחה הרשמית לכך שהבחור יודע לעשות בערך הכל כשזה מגיע למשחק. מומלץ.

09. Brad Macallam – "My Son, My Son, What Have Ye Done?"

דייויד לינץ' הפיק סרט שבו ורנר הרצוג מנסה לעשות סרט כמו של דייויד לינץ'. הסיפור של הסרט הולך ככה: בראד הוא בחור מוזר שבטוח שאלוהים התגלה בפניו ולכן גם רוצח את אימא שלו. בעוד המשטרה אורבת לו עם כוחות רבים (ומוגזמים) מחוץ לבית, "זוכה" הצופה לדעת על חייו של בראד לפני הרצח ומה שהוביל לאקט הנוראי.
חשבתי שזה יהיה סרט רציני, משהו אפל על מניעיו של רוצח, אבל מה שקיבלתי זו פארודיה, רק שאני לא יודעת על מה. הדמות של בראד נראתה לי תלושה מהדמיון, הדמויות מסביבו עוד יותר, ומצאתי את עצמי צוחקת בקטעים שלא הייתי בטוחה שזה כל כך מתאים. אולי כאן הגאונות של הרצוג שרבים מדברים עליה? אין לי מושג. מה שכן, אחרי הצפייה בסרט יצאתי החוצה כדי לעשות קצת קניות ולקח לי זמן להבין שהאנשים ברחוב אינם חולי נפש כמו בסרט.
אה, ומייקל שאנון? הוא זה שהכניס את הטירוף למוח הזה והפך את התלוש לבשר ודם שבטח קיים איפהשהו אבל עדיף שהוא יהיה רחוק ממני מרחק של אלפי קילומטרים.

08. Roy Tamlin – "Midnight Special"

היום שבו מייקל שאנון יפסיק לשחק בסרטים של ג'ף ניקולס יהיה יום עצוב מאוד בשבילי. הבן אדם בנוי בשביל הדמויות השקטות של הכותב/במאי המוכשר, חלק פאזל כל כך הכרחי שאם ניקולס ייאלץ להיפרד ממנו יום אחד אני אכריז על היום הזה כיום אבל בינלאומי. יש עוד שחקנים עם רגישויות בים, אבל לא כמו שאנון שהפך אותי לשלולית של מים רק במבט אחד שכולו מביע פרידה כואבת, דאגה בלתי פוסקת ועוצמה רגשית שחודרת היישר לנקודה הכואבת ביותר בלב שלי. צירפתי סצינה חשובה לסרט, אם (עדיין) לא ראיתם אותו, עדיף להימנע מלראות אותה. מ ו מ ל ץ ! ! !

07. Elvis Presley – "Elvis & Nixon"

אין לי מושג איך המלהקים חשבו מלכתחילה שזה יעבוד, אבל טוב שהם התחננו בפני שאנון שייקח את התפקיד למרות שהוא בעצמו לא חשב שזה נכון. קל מאוד לחקות בן אדם, לקחת את כל התכונות שלו, להקצין אותן ולעשות ממנו קריקטורה. מה שקשה זה לשחק דמות המבוססת על אדם אמיתי, אחד המפורסמים והמוערכים ביותר בהיסטורית העולם המערבי, להגיש אותו בצורה שנראית יותר אותנטית למשתמש, שהופכת אותו לסוג של אחד משלנו. תוך כדי הסרט ממש שכחתי שזה שאנון שם, וראיתי את אלביס פרסלי.
חוץ מזה, את ניקסון משחק קווין ספייסי אלוהי האנדרווד, ואם השניים האלה הולכים להיות על המסך שלי ביחד – הרי זה מהולל, משובח, מתובל, מפואר, והנה זה בא – מושלם.
הסרט ממש משעשע, אנסמבל שחקנים שכיף לראות (כולל ג'וני נוקסוויל) ותיאור פנטסטי (תרתי משמע) של מפגש בין שני ענקים. מומלץ.

06. Mr. Green – "The Night Before"

לא אוהבת את סת' רוגן, לא את כל ממסד ג'אד אפאטו שעליו מתבססים הרבה מהמרשרשים של הוליווד, לא מבינה את ההומור הזה, לא נמשכת אליו אפילו לרגע*.

*האמור תקף לכל הסרטים מהז'אנר אך לא לסצינות שבהן מייקל שאנון מפציע בתור סוחר סמים עם חוכמת חיים גדולה ויכולות אימפרוביזציה שקל לזהות וליהנות מהן. תענוג לריאות.

screenshot-2016-08-15-00-49-21

05. John Givings – "Revolutionary Road"

ג'ון גיבינגס הוא מהדמויות הטראגיות שאני מאוד אוהבת להתחבר אליהן. בספר הנושא את אותו שם, עליו מבוסס הסרט, הוא אפילו עוד יותר טראגי והאמת שלו נכנסת כמו אגרוף חזק לבטן ונשארת שם עד שהמחשבות מנסות להדחיק את הכל.
האיש שרעיונותיו חצו את גבולות הפרברים ונאלץ לשלם על זה מחיר, היוצא דופן שחשבו אותו משוגע, הסילביה פלאת'. סם מנדז הצליח לסחוב חתיכת ספר על גב הסרט עם סצינות שהן כמעט אחד לאחד כמו שריצ'ארד ייטס כתב. הוא נשאר נאמן גם עם הליהוק שלו, במיוחד במובן של מייקל שאנון. השחקן מאוד רצה לשחק את הדמות הזו. זהו אחד הספרים הכי אהובים עליו, והתפקיד של גיבינגס היה תפור עליו. מה שנהניתי ממנו הרבה משאנון היה העובדה שהוא לקח את גיבינגס עד הסוף, דרך המהפך שהוא עשה בכל הגוף אפשר לראות כמה הוא אהב את גיבינגס ובמיוחד כמה הוא אוהב לשחק.
לא שזה אומדן לטיב משחק כיום, אבל עדיין שווה לציין: שאנון היה מועמד לאוסקר על התפקיד הזה, והפסיד בצדק לג'וקר של הית' לדג'ר.

אם לא ראיתם את הסרט – חובה. אם לא קראתם את הספר – חובה עוד יותר גדולה.

04. Rick Carver – "99 Homes"

שאנון אוהב אותן דמויות שנויות במחלוקת ופה זה הדובדבן שבקצפת. ריק קארבר הוא נציג של הבנקים שמטרתו לרוקן בתים מבעלים שלא מצליחים לשלם עליהם את המשכנתא, זאת לאחר המשבר הכלכלי הגדול של 2008. ראמין באחרני, הכותב והבמאי של הסרט, אמר שהוא בחר בשאנון לתפקיד מכיוון שיש לו לוק אצילי של חלאת רפש (זה לא ציטוט, זה פשוט הקיצור שלי לדבריו). מהרגע הראשון קארבר לבוש בבגדים יקרים, צבע העור שלו יפה כיאה לאילו שיש להם כסף למכונות שיזוף ביתיים, שיערו בהיר והכריזמה שלו כל כך בטוחה בעצמה שלאנשים אין ברירה אלא לעזוב את המקום ולחפש מקלט במקום אחר.
שאנון אמר בראיונות שלדעתו ריק קארבר אינו בן אדם רע, הוא בסך הכל שורד וזה מה שמשך אותו לתפקיד, אני בכל זאת חושבת שמדובר בבן אדם רע, אבל זה מה שהופך אותו למעניין. לעומת סרטים אחרים שבו בדרך כלל שאנון משחק את הדמויות החלשות שניזונות מחולשות של אחרים, פה הוא היה ה-Alpha-Male, השטן הראשי שמוביל את דמותו של אנדרו גארפילד לחיים טובים עם מצפון לא שקט. מומלץ לא לבעלי לב חלש

03. Peter Evans – "Bug"

מקורו של שאנון הוא בתיאטרון. בשיקגו, לשם עבר עם אימו לאחר הגירושים של הוריו, הוא הצטרף לקבוצות תיאטרון, עזר להקים אותם, לבנות את הבמות, לסדר את הסאונד ואת התאורה, שם למד וממשיך ללמוד את אמנות המשחק. שם הוא פגש גם את טרייסי לטס, שחקן וכותב, שבעקבות ההיכרות של השניים ליהק אותו לשני מחזאות שהתחילו בתוך חדרים קטנים ועברו להופיע גם מעבר לאוקיינוס. האחד הוא "Killer Joe", השני הוא "Bug", שלעיבוד הקולנועי שלו ליהקו את שאנון לאותו תפקיד אותו הוא שיחק על הבמה.
פיטר אוונס מוזר מההתחלה, אבל ההזיה הולכת ומתעצמת תוך כדי הסרט ומשום מה שאנון מצליח לגרום לכל הטרנספורמציה הזו להיות אמינה רצח, תרתי משמע. את כל הניסיון הבימתי הוא הביא לסרט הזה, הלוואי והייתה לי ההזדמנות לראות את זה בלייב גם בתיאטרון.
בתור אחת שבדרך כלל לא עובד עליה ז'אנר המותחנים הפסיכולוגיים אני אומרת לכם ששווה לראות את הסרט הזה. הרעיון שלו מוטרף, אבל עוד יותר כיף לראות שחקנית כמו אשלי ג'אד עושה תפקיד של יותר מ"הגברת הנחמדת מהבניין ממול". מאז הסרט הזה נשבעתי לעקוב אחר הקריירה הצנועה של ג'אד, היא מדהימה. מומלץ לא לבעלי לב חלש

fhd006bug_michael_shannon_002

02. Richard Kuklinski – "The Iceman"

מהסרטים היחידים שבו שאנון משחק את הדמות הראשית, ובסרט הזה הוא החזיק את כולו עם סיפורו האמיתי של ריצ'ארד קוקלינסקי – איש משפחה נאמן שהצליח להסתיר מהמשפחה שלו שנים על גבי שנים את עבודתו בתור רוצח שכיר.
לשאנון פרצוף של אדם עם לב של קרח, מבט חד שיכול להיות אטום מצד אחד ומפחיד מצד אחר, אבל בשביל קוקלינסקי זה לא מספיק – צריך גם נוכחות וזה יש לו בכמויות לכל החיים.
מגיע לו פרס על הסרט הזה, גם על המשחק וגם על העובדה שהוא הצליח לא להזיע לפני האדם המפחיד עוד יותר ממנו בסרט שמגולם באופן מרשים ע"י ריי ליוטה.  מומלץ!

01. Curtis Laforche – "Take Shelter"

אולי המשפט שאני הכי אוהבת לחזור עליו: ג'ף ניקולס גיבור. בלעדיו לא הייתה דמות בשם קרטיס לה-פורץ'; בלעדי הכותב/במאי, שהיה מודע ליכולותיו של שאנון להביע הרבה יותר בלי מילים, סביר להניח שלא הייתי נופלת ברשתו של השחקן כל כך חזק. עכשיו כשסיימתי להלל ולשבח את הכישרון שהביא להכל, הגיע הזמן לדבר על הדמות. שאנון משחק אבא שערב בהיר אחד מתחיל לראות חזיונות על סופה מתקרבת. ככל שהחלומות הערים מתרבים, ככה מצטרפים עוד אנשים לסיוטים הללו והופכים אותם ליותר נוראיים. אותם אנשים שמצטרפים באים מעולמו הקרוב של קרטיס: הכלב שלו, אישתו, חברו הטוב, הבת שלו, והדבר מעוות לו את המציאות גם כן. לסרט הרבה שכבות, ושאנון בתוך קרטיס עוזר להן להתקלף ולהיחשף תוך כדי.
זה אולי הסרט שבו אפשר לראות את שאנון על כל מנעד המשחק שלו, מהבן אדם השקט, לעוף המוזר עד להתפרצויות דרמטיות שתחת שרביטו של ג'ף ניקולס הן לא באות רק בשביל לייצר דרמה, הן שם בשביל לקדם דמויות, תמה וגם עלילה שאין הרבה ממנה (ניקולס אמר שעלילה היום זה אוברייטד).
ג'סיקה צ'סטיין ששיחקה את אישתו של שאנון בסרט, העידה שחברות שצפו איתה בסרט התחילו להתעניין ממש בשאנון עצמו. כנראה שזה מה שקרה גם לי כי זה גרר למבצע שלם של צפייה בסרטים איתו, שגרר את כל הפוסט הארוך הזה שאולי מישהו אחד הגיע עד לסופו. מה זה מומלץ, איך לא ראיתם את הסרט עדיין?

הגעתם עד לפה… וואו, אני בשוק!

אולי חפירה הבאה תהיה על מוזיקה?
הכל תלוי בהשראה…

/גמר/ חתימה טובה!

חן

מודעות פרסומת

2 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. Doron Kalev
    דצמ 13, 2016 @ 06:42:56

    היי. תוכלו לעדכן בבקשה את האימייל שלי ?
    החדש:
    Doron.0547561011@gmail.com

    נשלח מה-iPhone שלי

    הגב

    • himandshe
      דצמ 13, 2016 @ 13:34:52

      היי דורון, אני לא יכולה לעדכן. אפשר להירשם, ובפעם הבאה שיתקבל מייל מהוורדפרס למייל הישן אז אפשר לעשות unsubscribe
      סורי 😦

      הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: