קטיפה כחולה – על האלבום החדש של אלבואו

ממשיכים במסורת האפקטים האודיטוריים, נא ללחוץ על הפליי:

זה אמצע הלילה, לפני כשעתיים שמתי את "סיפורים פטרבורגיים" של גוגול לרגלי המיטה בתקווה שזו תהיה שינה קלה. המוח שלי בגד בי והכאיב לראש שלי עם כל מיני מחשבות מטורפות על מלכים בספרד, על אף שאולי יחפש לו חיים משלו ואתעורר לגלות שהוא חסר לי על הפנים, על מילים שבתוך המוח מתעוותות לדיסלקציות קטנות, ולא נותנות מנוחה על הכרית הרכה. אני פוקחת את העיניים והחשכה של שתיים בלילה מייעצת לי לשתות כוס מים, להירגע ולנסות עוד פעם להירדם. אני עושה את צעדיי על הרצפה הקרה שגורמת לי לעשות את צעדיי יותר מהר, אני שותה את המים, חוזרת לחדר והאדרנלין של המסע הקצר מחזיר אותי מוכנה לעוד מסע עינויים של רעיונות שמטביעים אותי בתוך אוקיינוס של ייאוש. השחור הופך ללילה לבן, אני פותחת את מנורת הקריאה ומנסה לתכנן כיצד לנהוג בגוף חסר המנוחה. מעל הררי הספרים קורץ לי סמארטפון אחד ומזמין אותי לחבר לו אוזניות ולנסות מדיטציה דרך מוזיקה, ולא סתם מוזיקה, אלא האלבום החדש של אלבואו היקרים.

לחיצה פשוטה על ה"Play" וכל המחשבות וההרהורים מתנקזים לכדי אמת אחת שהיא היופי של המוזיקה שאלבואו מפיקים. חמישה חברים ממנצ'סטר שטים על סירה, המים שקטים ולא מפריעים להתקדם. עשרת המשוטים זזים בקצב אחיד, אף חבר לא ינסה ולו לרגע אחד להתבלט יותר או פחות, כולם שם ביחד, שיתוף פעולה מושלם. הרוח עוזרת לסירה להגיע למקום חפצה בעזרת משבים קלים של משחקי מילים פרי עטו של גיא גארווי אחד, שלא עוצר גם כשמאבד נשימה. מניח הוא את צלילי קול הקטיפה שלו בהתאמה מוחלטת למוזיקה של חבריו, ויוצר באמצעותה תרגילים ספרותיים שגורמים למזריקת ספרות כמוני להישבע אמונים בפעם המי יודע כמה ללהקה שלא מפסיקה להרחיב את הלב. כל שיר הוא נהר של כלים, אשר נשפך לים ובסופו של דבר מתרחב לכדי אוקיינוס שלם של רגשות. הבגרות הניגרת לא מונעת מהמוזיקה להגיע לשיאים, אין מגבלות גם בעולם המבוגרים, במיוחד לא בעולם מופשט וקסום כל כך שקוראים לו אלבואו. ואני מדמיינת נפשות חיות מתחת למים, מושיטות ידיהן לגעת בזוהר של החבר'ה, והם באדיבותם אוספים את כולן, מצילים אותן מלטבוע אל תוך האפריוריות של העולם החומרי, ולבסוף מכסים אותן בשמיכתו החמימה של הלילה. גם הנפש שלי מתכסה בימים האחרונים, ובעזרת מילותיו של גארווי נהנית מזמן איכות עם כל הקפטנים העצובים שלה שחוץ מגארווי כוללים גם את אוסקר ויילד וניקולאי ו. גוגול.

elbow-2014

כל אחת והמן-באנד שלה

"The Take off and Landing of Everything" הוא אלבום אלבואו טיפוסי לכל מי שהתגעגע אליהם מאז יצירת המופת שלהם מ-2008 "The Seldom Seen Kid" ולא התחבר לאלבום שלהם מ-2011. חלק מהשירים מושתתים על צלילים שחוזרים על עצמם, אך מתעצמים עם המשך השיר ומדמים הפלגה חלקה אל המקומות הכי טהורים. גארווי שר על חייו בעולם המבוגרים, על הילדים, על האישה ועל המחויבויות שלא נגמרות. קולו נשמע ברור יותר, מיתרי הקול שלו כמו קרני אור שיפגעו בכל מי שיחשוף את עצמו לשמש שלו. מילותיו הם שירה רומנטית שגורמים גם לעבדתכם הנאמנה להשתפך באותה צורה.
מכיוון שהם שטים, והחתירה אינה פעולה נמהרת, לוקחות כמה הקשבות בשביל להכיל את כל האלבום ולהתחבר, ככה זה הסיפור עם כל אלבום של אלבואו מבחינתי. ישנן נגיעות אלקטרוניות קטנות, אך הן אינן מתכנתות קור אל תוך התערובת המחבקת של המוזיקה, הכל מוגן ואלבואו נשארים הבית המוזיקלי שלי, ואולי גם שלכם.

לאחר שסיימתי את ההקשבה לאלבום הזה, שהייתה השלישית במספר, נרדמתי לשינה ללא חלומות עד יום שישי הנכסף. והדבר הראשון שעשיתי כשהתעוררתי? הלאה להקשבה הרביעית.

עד ההתפעמות הבאה,

חן.

מודעות פרסומת

5 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. Kotz
    מרץ 09, 2014 @ 18:44:18

    "אלבום אלבואו טיפוסי לכל מי שהתגעגע אליהם מאז יצירת המופת שלהם מ-2008 "The Seldom Seen Kid" ולא התחבר לאלבום שלהם מ-2011"

    מדויק

    הגב

  2. יעל
    מרץ 19, 2014 @ 08:42:02

    הקשבתי פעם אחת בנתיים לסינגל ומשמיעה ראשונה אהבתי.

    הגב

  3. ארז (אנטנות השמיימה)
    אפר 29, 2014 @ 11:57:47

    אז פרסמת פוסט חדש בבלוג? אם כך זה כנראה הזמן שלי להגיב לך על הפוסט הנוכחי הישן יותר.
    הבטחתי את הדעה שלי על האלבום החדש של אלבואו אז היא פה.
    אני מרגיש שמשהו נהרס לי עם הלהקה אחרי האלבום הקודם שלהם. הוא היה אכזבה גדולה, אבל מבחינתי הם "נכשלו" רק עם האלבום ולא כלהקה. לפני שלוש שנים עדיין תפסתי מהם וציפיתי לפרוייקטים עתידיים אבל עם התלהבות פחותה יותר. האלבום החדש הוא מעניין, יש בו בהחלט רגעים טובים ורעיונות מרתקים. השיר השני הטוב ביותר באלבום הוא הברקה של ממש (עם הסתייגות, כי השיר לא מושלם בגלל קריאות ה- "hey" המעצבנות שקצת הורסות). למרות המעלות האלו לא הצלחתי להתחבר בכלל לאלבום. מלבד בשיר השני, לא היה לי שום חיבור רגשי. את לא תאהבי את זה, אבל האשם העיקרי מבחינתי הוא גארווי, שמשום מה הקול שלו ברוב האלבום ממש צורם ולא נעים לי. זה לא שאני חושב שהוא לא טוב אלא אני חושב שמשהו השתנה אצלי בייחס ללהקה ולגארווי. משהו התקלקל בצורה שאני לא יכול להסביר אותה. שנים שלא שמעתי את האלבומים הישנים שלהם, ואני צריך לבדוק אם גם משהו איתם השתנה מבחינתי. כולי תקווה שלא, כי כרגע יש לי רק אהבה טהורה והערכ גדולה לאלבומים האלה.
    מצער אותי לגלות שמבחינה מוזיקלית עד כה השנה אנחנו לא מסונכרנים ממש, לפחות מהצד שלי. קודם זה היה בק ועכשיו אלבואו. אבל אני חושב שבגדול אני כרגע נמצא (פיזית ונפשית) במקום שלא מאפשר לי חיבור רגשי ראוי להרבה מאוד אלבומים. הרבה מוזיקה שאני שומע בחודשיים האחרונים מפספסת לגמרי את הלב שלי.

    הגב

    • himandshe
      אפר 29, 2014 @ 12:04:54

      ואותי מצערים שני המשפטים האחרונים של התגובה שלך, זה כנראה בגלל השינוי הגדול שעשית – יש דברים אחרים שמעיפים לך את הלב כרגע. אני בטוחה שתגיע המוזיקה שתתאים לקצב והכיוון שאתה הולך בו!
      מה שלא מצער אותי זה שאנחנו לא ממש מתואמים מבחינה מוזיקלית, מכיוון שאתה לא בן אדם של טרנדים וכאלה, לא משחק אותה אלא כותב מכל הלב, מסקרן אותי לשמוע אנשים שדווקא לא מתחברים לקול של גארווי ואת המוזיקה שאני אוהבת, זה מראה כמה שוני יש, כמה רבדים יש להתחברות למוזיקה וזה מאוד יפה בעיניי. מי יודע, אולי עם הפוסט הבא שלי (לא דיימון, אולי זה שאני מתכננת אחריו) ייגע לך יותר.
      בינתיים מקווה שהחיים יזרמו לך ויזרימו לך גם כמה צלילים שיפעימו לך משהו בפנים 🙂

      הגב

      • ארז.ס
        אפר 30, 2014 @ 14:15:43

        הצער העיקרי שהבעתי בתגובה הקודמת הוא בעיקר מכך שאני לא יכול להיות שותף לשמחה ולהתרגשות שלך מהמוזיקה שאת כותבת עליה.
        זו תקופה של שינויים גדולים עבורי וכצפוי זה מוציא אותי לגמרי משיווי משקל (שלא היה משהו כבר כמה שנים, האמת). מוזיקה עדיין עוברת בין אוזניי בלי סוף, החיבור הרגשי דווקא הוא זה שקהה במידה מסויימת. זה עניין של תקופה, ואני מאמין שעם ההתאקלמות וההסתגלות דברים ישתפרו. ואני בטוח שעד סוף השנה יהיו לפחות כמה אלבומים שנוכל להתרגש לגביהם יחדיו 🙂
        ותודה לך, חן!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: